<h1>הר"י מיגש — הובא בשו"ת הראב"י אב"ד סימן קס"ט</h1>
<h2>דף עז:</h2>
[אקנינהו ניהליה אגב סיפא דביתיה]. מאן דמקני ליה מידי לחבריה אגב ארבע אמות קרקע צריך לסיומיה ליה הנהו ארבע אמות וכיון דלא סיים ליה ארבע אמות בפירוש לא קנה. ולהכי אמרינן אקנינהו ניהליה אגב סיפא דביתיה דהוא מקום מסוים ואע"ג דאמרינן חצי שדה אני מוכר לך משמנין ביניהם ונוטל חצי שדהו ולוקח נוטל כחוש משום דסיים לו את השדה. ולא מהני ארבע אמות סתם אלא להרשאת אגב לגביית חוב או פקדון דהכי שדרו ממתיבתא דאפילו על ארבע אמות דארץ ישראל סמכינן דתקנתא הוא כי היכי דלא לפסיד מרי חובא או פקדונא. והא דאמרינן אקנינהו ניהליה אגב סיפא דביתיה לא הרשאה אלא הקנאה גמורה ומשום הכי אצטריך למיפק לאפיה עד תואך דאי הרשאה הא קיימא לן דשליחא הוא ולא היה יכול להחזיקה לעצמו.
